האבחון בפיזיותרפיה נועד להעריך את היכולות והקשיים התפקודיים של הילד. בסביבתו הטבעית, בבית ובמסגרת החינוכית.
הטיפול הפיזיותרפי מתמקד בהתפתחות המוטורית ובתהליך בו נרכשת השליטה המוטורית המאפשרת תפקוד עצמאי ואינטראקציה יעילה עם הסביבה. הטיפול בילד מקדם ומחזק את התשתית הגופנית. מסייע בהשגת תפקוד ומיומנויות מוטוריות שונות בהתאם לצרכיו. ובהשגת תפקודים מוטוריים חדשים תוך התייחסות ליזימת התנועה על ידי הילד וההנאה שלו ממנה.
הטיפול הפיזיותרפי ההתפתחותי נעשה תוך התייחסות למרכיבי התפתחות נוספים: תחושה, תפישה, קוגניציה, תקשורת ושפה.
תוכנית ההתערבות היא אישית ומותאמת לפרופיל של הילד, מצבו הרגשי והתפתחותו בתחומים אחרים.
הילד ומשפחתו שותפים לתהליך ההתערבות: קביעת המטרות והערכת ההתקדמות.
האוכלוסיות המטופלות הן תינוקות, פעוטות וילדים עם קשיים התפתחותיים מוטורים כבעיה ראשונית או משנית .
תחומי הטיפול
תינוקות עם איחור מוטורי והתפתחותי, היפוטוניה וגמישות יתר.
חולשה, היפרטוניה, טורטיקוליס צווארי, אסימטריה יציבתית ותפקודית, שיתוק מוחין ותסמונות גנטיות מולדות.
ילדים עם סרבול, חולשה כללית, חולשת גוו וחגורת כתפיים , קשיי ארגון ותכנון במרחב, ליקויי יציבה ומגבלות בתחום האורטופדי והנוירולוגי.